הודו, מסתבר, היא לא רק מנלי, קאסול, פושקר ודרמסלה. תת היבשת העצומה הזו, שהפכה ליעד למטיילים ישראלים בכל הגילאים בעשורים האחרונים, טומנת בחובה פינות חמד יפהפיות, העומדות בתחרות עם יעדים, הנחשבים כאתרי תיירות מהיפים ביותר בעולם.
היעדים ששמותיהם הוזכרו למעלה, ואחרים בהודו, כמו – גואה, האמפי, קאסר דווי ועוד, נקראים "שביל החומוס" – מסלול שבו נעים יוצאי צה"ל מיד לאחר שירותם הצבאי. לפעמים נראה שהיציאה למסלול הזה היא חלק מהשירות הצבאי, כמעט חובה. לאורך ה"מסלול" מחכים לישראלים בתי הארחה זולים, שירותי תיירות המיועדים לתרמילאים דלי תקציב ומסעדות המגישות אוכל ישראלי, כשבחזיתן שלטים בשפת הקודש.
אבל אלה המבקשים לסטות מה"שביל" שסללו לפניהם אחיהם בני ציון, ימצאו בהודו מקומות המציעים נופים המזכירים את שוויץ, במחירים של הודו.
מדינת סיקים, הנמצאת בצפון מזרחה של תת היבשת ההודית, תחומה בין גבולותיה של נפאל ממערב, בהוטן ממזרח וטיבט-סין מצפון, היא ארץ הררית קסומה שבמשך שנים נחשבה לאחד המקומות הנכספים באיזור ההימאלאיה ורק בשנים האחרונות החלו מגלים אותה תיירים זרים. הישראלים מגיעים לכאן טיפין טיפין, בעיקר אלה שכבר שבעו מהודו הישראלית ומחפשים לראות דברים חדשים.
אפשר להגיע לכאן בכל חודשי השנה, אבל הזמן המומלץ ביותר הוא בין החודשים אוקטובר לדצמבר ובין מרץ למאי. אותן עונות כמו בנפאל. תיירים זרים זקוקים להיתר מיוחד כדי לבקר בסיקים, אולם ניתן לקבל אותו ללא בעייה בכמה מקומות בהודו, ביניהם – דלהי, מומביי, כלכתה ודארג'ילינג (עיירת תה יפה במדינת מערב בנגל). ההיתר ניתן ל-15 יום ואפשר להאריכו פעמיים, כך שניתן לשהות בסיקים עד 45 יום. חשוב לציין שהשלטונות ההודיים מקפידים על הצגת ההיתרים ושהייה מעבר לזמן המותר יכולה לגרור בעקבותיה סנקציות רבות, עד לגירוש מהמדינה.
ההיתר לביקור בסיקים אינו כולל את צפון המדינה. לשם כך תצטרכו לבקש היתר מיוחד ולצאת בקבוצה. סוכני נסיעות בגנגטוק, בירת סיקים, מתמחים בסידור היתר וארגון הקבוצה ומציעים טיולי ג'יפים בני שלושה וארבעה ימים לצפון סיקים. הטיולים יוצאים וחוזרים לגנגטוק ומחיריהם מצחיקים. טיול ג'יפים כזה שערכתי לאחרונה עלה לאדם בג'יפ שהכיל 7 מטיילים – כ-260 שקלים לארבעה ימים, כולל הכל – מלון, אוכל, מדריך, ותחבורה.
הטיול בצפון סיקים מאוד מומלץ. מראות קסומים כמו אלה שראיתי שם, מעטים כמותם בכל העולם. לאצ'ן ולאצ'ונג, שני כפרים בעלי שם דומה, אחד מהם גבוה יותר וירד בו שלג בחודש מאי, עמק יומטאנג שעל משטחי הדשא הירוק העצומים שלו רעו בשלווה עדרי יאקים, מסביב הרים ירוקים אדירים, מוקפים הרים גבוהים מהם, שעל פסגותיהם שלג נצחי.
לאורך הדרך ומעבר לכל עיקול בהר ניתן לראות עמקים ובהם יערות ארזי הימלאיה, שיחי פרחי רודודנדרון בשלל צבעים, מפלי מים עצומים, נהרות שוצפים ממי השלגים הנמסים וממי המונסונים. בכפרים הציוריים והיפהפיים לאורך הדרך תמצאו אנשים חביבים ומסבירי פנים, שמוצאם, ברובם, מנפאל וסביב בתיהם ניקיון בלתי רגיל (לפחות למי שטייל ברחבי הודו). תוכלו להנות כאן מאוכל טעים ומגוון (לא תמצאו חומוס, שקשוקה וג'אחנון) ולשתות את המשקה האלכוהולי המיוחד לאיזור ואשר אותו מכינים בבית.
יעדים נוספים בהם ניתן לבקר בסיקים מלבד הצפון הם: מערב ודרום סיקים. פלינג ויוקסום, מהן ניתן לראות את ההר המרשים בפסגת השלג שלו, השלישי בגובהו בעולם – קהאצ'נדנזוגה. מעל העיירה נאמצ'י הציורית משקיף פסלו הענק של בודהה. אוהבי התרבות הבודהיסטית ימצאו בכל רחבי סיקים גומפות בודהיסטיות עתיקות בנות מאות שנים. ההנאה מאתרים אלה גדולה שבעתיים בעת הפסטיבלים המקומיים המתנהלים במשך כל השנה.
אוהבי הטרקים ימצאו מגוון מסלולי הליכה למספר שעות או ימים.
גם אם שום תמונה לא תוכל להכיל את היופי שתחוו בסיקים, אל תשכחו את המצלמה בבית.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לFLYeast
תמונות: פליקר
מפה: מדינת סיקים
בעבר הלא רחוק היה לי הכבוד להכיר את קסר דווי כשעוד טרם הייתה ולו גרגיר חומוס……נציין גם שרבות מן התחנות האחרות הממוסחרות להרגיז ב"שביל החומוס" המדובר היו כפרים ועיירות נידחים וראשוניים עד לא לפני שנים רבות.
והודות לכתבות כמו זו בקרוב בסיקים…..
דיי כבר עם הביקורת הנוקבת הזאת על "מסלול החומוס"
אז נכון שחבל שיש המון מטיילים שהולכים לאותם מקומות
ולא סופגים את הודו האמיתי כביכול ולא רואים קצת
דברים שונים משאר חבריהם
אבל דבר ראושן יש סיבה שמקומות מסויימים ניהיו פופלאריים
עמק פארווטי , האיזור מסביב למנאלי , הם איזורים קסומים ויפים
פושקאר היא עיירה מלאת חן פנינה בלב המדבר
וחבל שאתם מוצאים שם רע לאותם מטיילים שכן מגיעים למקומות
שאתם מגדירים על "מסלול החומוס" אבל בוחרים לעשות משהו אחר
ובמקום להזמין "יזראלי ברקפייסט" הם הוכלים לדאבה הקרובה
ושותים צ'אי עם פארטה טובה ובמקום לישון בבאגסו ודרמקוט
ולשבת שמה כל היום במסעדות הם דווקא כן ישנים
במקלוג' וכן מנסים להתחבר לאוכלוסייה הטיבטית שמה
ואפילו במעק פארווטי הם יוצאים לטרקים של 4-5 ימים
ולא רק הולכים חצי שעה לפולגה או לקלגה
בקיצור גם לי יש הרבה ביקורת כלפי אותם אנשים
אבל המסקנה שהגעתי אליה אחרי שביקרתי ברוב
המקומות האלה שהכי טוב שכל אחד יעשה את מה שעושה לו טוב
ואם הם נהנים לשבת במסעדה עם מלא חברה ישראלים
לשמוע מוזיקה בעיברית ולאכול ג'חנון בשבת
אז שיעשו חיים
זהו ודרך אגב הסיקים זה במאת מקום מדהים
כמו כמעט כל פינה שנמצאת קרובה להרי ההימלאיה
לא משנה אם זה בהודו בנפאל או בטיבט…
סיקים מדהימה ביופייה ומאד מומלצת. אנחנו טיילנו שם לפני שש שנים ואני בטוחה שהדברים השתנו. אין ספק שזהו טיול שונה, עם אופי אחר וחוויה אחרת. הרבה יותר "מסובך" ממנאלי, קסול וכו' אבל ההשקעה כדאית ובהחלט משתלמת!!! מומלץ בחום.
באזה סדר כדי להכנס לסיקים ? ברכבת או אוטובוס ? מדהלי או מנפל ?
מתכננים טיול לאוקטובר-נובמבר 2009 .
הטוב ביותר להגיע לסיקים הוא ברכבת מדלהי לעיר במערב בנגל שנקראת סיליגורי. יש רכבת "רג'דאני אקספרס" שנוסעת בין 20 ל-30 שעות (תלוי ברכבת ובאיחורים שאינם תלויים בחברת הרכבות). מסיליגורי לוקחים ג'יפ שירות (שנקרא שם שרינג ג'יפ) לדארג'ילינג, היל סטיישן במערב בנגל, ששווה לשהות בה לפחות כמה ימים, יש הרבה מה לראות. זו עיר של מטעי תה, עם נופים יפהפיים. בדארג'ילינג מומלץ לסדר את הפרמיט לחבל הסיקים, ומשם לקחת שוב שרינג ג'יפ לגנגטוק ואתם בעיר הבירה של סיקים.
אפשר להגיע מדלהי גם בטיסה, שהיא כמובן יקרה יותר מרכבת. הטיסה מגיעה לבגדוגרה, עיר קרובה לגנגטוק. במקרה כזה כדאי לסדר את הפרמיט לסיקים כבר בדלהי. מבגדוגרה ישנם ג'יפים לגנגטוק ויש גם…. מסוק שלוקח אתכם לשם תמורת 50 דולר בלבד.
שיהיה בהצלחה.